"את מקיצה משנתך מרובת השנים.
נוגעת בפנייך רוויות הקמטים.
חוכמת חיים שספגת במסע אלייך.
סותרת קלות על לחייך.
מוודאת אם הינך עדיין בין החיים.
מבינה את הכל ולא מבינה דבר.
את זרה לעצמך.
מחפשת את דרכך בדבקות.
תרה אחר אושרך בחדות.
הפעם את צודקת.
עכשיו את יודעת.
מפוכחת ופתוחה יותר מתמיד.
תגלית מטרת חייך נחשפת בפניך.
את אחת מיני רבות מיוחדת ושונה.
זרה לעצמך.
מבלה את שנותר בחקר הלא נודע.
חושפת את סודותייך לאור היום.
מסירה מליבך את מסך הערפל.
רואה בבהירות את מה שנסתר מעינייך.
את זרה לעצמך.
עטופה בתקווה מושאלת.
משתדלת.
מתאמצת.
חיה את היום כיום אחרית חייך.
מעיזה יותר.
נוגעת פחות.
חדורה באומץ ואמונה מזיזת הרים.
אות גבורה לנשמה.
נושקת ללחייך חרושת הקמטים אשר ניכרים בה סימני חיותך.
את עדה לעצמך."
נוגעת בפנייך רוויות הקמטים.
חוכמת חיים שספגת במסע אלייך.
סותרת קלות על לחייך.
מוודאת אם הינך עדיין בין החיים.
מבינה את הכל ולא מבינה דבר.
את זרה לעצמך.
מחפשת את דרכך בדבקות.
תרה אחר אושרך בחדות.
הפעם את צודקת.
עכשיו את יודעת.
מפוכחת ופתוחה יותר מתמיד.
תגלית מטרת חייך נחשפת בפניך.
את אחת מיני רבות מיוחדת ושונה.
זרה לעצמך.
מבלה את שנותר בחקר הלא נודע.
חושפת את סודותייך לאור היום.
מסירה מליבך את מסך הערפל.
רואה בבהירות את מה שנסתר מעינייך.
את זרה לעצמך.
עטופה בתקווה מושאלת.
משתדלת.
מתאמצת.
חיה את היום כיום אחרית חייך.
מעיזה יותר.
נוגעת פחות.
חדורה באומץ ואמונה מזיזת הרים.
אות גבורה לנשמה.
נושקת ללחייך חרושת הקמטים אשר ניכרים בה סימני חיותך.
את עדה לעצמך."